בריאות תחת עץ קוקוס http://asa-alger.org Thu, 30 Jul 2020 01:04:37 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=5.4.2 שתהיי לי בריאה http://asa-alger.org/2020/07/%d7%a9%d7%aa%d7%94%d7%99%d7%99-%d7%9c%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%94/ Tue, 21 Jul 2020 00:54:00 +0000 http://asa-alger.org/?p=17 אצלנו בפולניה לכל משפט יש משמעות סמויה. כמו שאת הריבים מטאטאים מתחת לשטיח, כך גם בברכות. כשאימא שלי הייתה אומרת לי "שתהיי לי בריאה" הייתי יודעת שאין שום קשר בין הבריאות שלי לכוונה של המשפט… והיום זה אפילו כבר מצחיק אותי… 

האמת, שהמשפט הזה הוא תמצית האגו האנושי. הרי מה המשמעות כשהמשפט הזה נאמר – עשית עכשיו משהו שכל כך לא מתיישב עם ההיגיון שלי, נשמע מופרך מיסודו וכמעט גורם לי ל"התקפת לב" (מילת הקוד של הפולניה לשיטת הרגשי הידועה לשמצה …) שהדבר היחיד שאני יכולה לאחל לך הוא שתהיי לי בריאה כי אני כבר חולה רק מלשמוע על זה. 

אז זהו, שלפעמים אנחנו מכניסים לנו לראש כל מני צורות התנהגות שאמורות להיות "נכונות" ואם משהו לא מתיישב עם הדרך הזו אז זה פשוט לא טוב. קשה לנו לקבל אנשים שמתנהגים בצורה שונה מאיתנו, חושבים אחרת, מתנהלים אחרת ואם זה מישהו שקרוב אלינו אז בכלל תחושת הכעס, הפגיעות, חוסר הקבלה גוברים. 

אבל למה? למה אנחנו חייבים להתנהל כולנו באותה צורה? למה קשה לנו לקבל דרך אחרת שלא תואמת את הדרך שלנו? אם בסופו של דבר כולנו נגיע לאותה תוצאה אבל בדרך אחרת נוכל לשתף אחד את השני ברשמים שלנו. נוכל ללמוד אחד מהשני, לצמוח מהדרך של השני אפילו שלא הלכנו בה. 

במקום להפוך את השונות בינינו להתנצחות או ויכוח חסר תכלית – הדרך של מי נכונה יותר, אנחנו יכולים למנף את השונות בינינו להעשיר את עצמנו. להיות בריא זה לא רק בגוף. להיות בריא מתחיל מהמחשבה. תדמיינו שאנחנו כולנו גוף אחד. רשת קשר אחת. הרי לא ייתכן שהאברים שלנו בגוף יריבו ביניהם מי צודק. כל איבר עושה את מלאכתו בדרך שלו. הלב הרי לא מנסה לשכנע את הכבד שהוא צריך לפעול כמוהו. הוא מקבל אותו ואת הדרך שלו כמו שהם ופועל בהרמוניה איתם. זה מה שנקרא גוף בריא. כולם פועלים בסינרגיה למען בריאות הגוף. אם חלילה איבר יתחיל לריב עם איבר אחר מה שיתפתח בגוף זו מחלה. 

זה מה שקורה לנו, האנשים. כשאנחנו רבים ומתווכחים בינינו אנחנו יוצרים מחלה. מחלה בינינו, בקשר בינינו, שמוביל למלחמות, מוות, מחלות. תכלס, לא חסרים אסונות בעולם. יש מספיק, באמת. גם די מיצינו את העניין הזה. אולי כדאי לנסות לרפא את העולם בדרך אחרת… 

אני מאמינה שהתרופה לכל זה היא קבלה. פשוט קבלה! ללמוד לקבל את האחר למרות שהוא שונה ממני או חושב אחרת ממני. מי אמר שהדרך שלי היא הנכונה? היא בוודאות הנכונה עבורי כי אני בחרתי אותה אבל אולי היא לא נכונה עבורו? אבל אם אני אקבל את האחר כמו שהוא, בלי רצון לשנות, לא יהיה בי יותר הרצון לשנות. תהיה קבלה מוחלטת, הרמוניה מלאה ואז יש סיכוי שהאנושות תחלים מכל תחלואיה… 

תנסו… נכון, זה דורש מאמץ פנימי, אבל כמו שהפולניה שלי הייתה נוהגת לומר לי – אין לא יכולה יש לא רוצה… : -) 

]]>
הקשר בין הקורונה והדאגה לכולם http://asa-alger.org/2020/07/%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%93%d7%90%d7%92%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%9d/ Sun, 19 Jul 2020 00:47:00 +0000 http://asa-alger.org/?p=14 שמעתי איש חכם שאמר שכל אחד צריך לדאוג לעולם כמו אימא שדואגת לתינוק שלה. אימא שדואגת לתינוקה זה ברור לי ומובן אבל לדאוג לעולם, לי זה לא מובן.

אני זוכרת את עצמי נושאת ברחמי עובר וכבר אז התפתחה בי אהבת אם אליו. כשבני נולד הדאגה לו הייתה מוחשית וחזקה:, נמנעתי ממה שעלול לעשות לו גזים מטרידים, כאבי בטן מציקים. נעניתי לשעות ההאכלה המדויקות לו, לא לי, ישנתי בהתאם לשעות השינה שלו. כל רחש מחדרו הריץ אותי אליו כדי להאכילו באהבה ובדאגה ולהיענות לכל צרכיו. דאגה לתינוק כל אימא מכירה אבל לדאוג לעולם?! איך אוכל? לפי דברי האיש החכם בדיוק כמו דאגה לתינוק שנולד. 

העם שלנו כתינוק הלומד מצב חדש. קורונה שאוכלת בכל חלקה כזו שפוגעת בכל אחד בלי הבדל דת, צבע, לאום, מגדר. כולנו ספונים בבתים מתמודדים עם מצבים חדשים, יש בעמנו "תינוקות" שמצבם שפר למרות השינוי שהווירוס כפה, יש "תינוקות" שהקורונה הולידה בהם מצוקה, יש "תינוקות" שהגיעו לקורונה במחסור שעכשיו עוד גבר ובתוך סיר הלחץ הביתי שנוצר הקולות פתאום חזקים נורא . 

אהבת האם מתחילה כבר בשלב ההריון

לשמוע את זעקות הילד של השכנים החוטף מהאבא האלים, לדעת שבקומה הרביעית אין מחשב ללמידה הכיתתית, לשמוע את הבכי החרישי של האישה המוכה בקומה השלישית, לראות את מקבץ הנדבות שידו נשארת ריקה ובטנו מצומקת, לראות את הזוועה המתרחשת בבתי האבות, לראות את האב המודאג מהיכן יביא אוכל לילדו – כואב, כואב כל כך! לדעת שחלק גדול מבני העם בצרה זה לדעת שזה הזמן להיות כאימא הדואגת לתינוקה.

זה זמן המבחן שלנו כעם – כפרטים הרואים בזולת תינוק שנזקק לדאגה, כפרטים הרואים עצמם עם אחד, לא אחיד אך מאוחד. עם המורכב מחלקים ההפוכים זה מזה לחלוטין כמעט, אך מהווים מעל כל השונות מקשה אחת. פרטים הדואגים לכל בני העם באהבה רבה. זה זמן המבחן שלנו כעם הרואה בכל פרט אח ועוזר לכולם.

זה הזמן להיות עם שנטמע במערכת השלמה וזורם בהרמוניה עמה. זה זמן המבחן שלנו כאומה המהווה חלק אינטגרלי מהעולם, אומה שיש לה תפקיד במערכת האחת השלמה להיות מופת ודוגמה לכל השאר בקשרים וביחסים הטובים שלנו בין בני האדם.

זה הזמן! אנו מסוגלים לכך!

]]>
חלום שחלמתי על עולם מתוקן http://asa-alger.org/2020/07/%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%a9%d7%97%d7%9c%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%a2%d7%9c-%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%9e%d7%aa%d7%95%d7%a7%d7%9f/ Tue, 14 Jul 2020 00:43:00 +0000 http://asa-alger.org/?p=12 אמאללללל'ה, פחד, אימה! בקורי החלום האחרונים הרגשתי מוחזקת ועטופה ע"י מתיי. אמי עליה השלום כאילו ערסלה אותי בזרועותיה, אבי (שבמציאות שהיא לא חלום איננו אתנו כבר יותר מעשר שנים) דיבר אליי באידיש עסיסית מתובלת בפולנית אריסטוקרטית. לא הבנתי את המילים אבל בשכל וברגש הרגשתי אותן: "אל דאגה אתם תצליחו בכך, אתם תסתגלו לעולם המשתנה, אתם תשתנו יחד אתו, זה לטובתכם, לטובת החברה וכל הפרטים שבה." כל מתי נעלמו, כאילו לקח אותם הרוח, לא ידעתי לאן. נשארתי לבד עם החלום בתחושה חזקה שיש בו מסר לאומה.

שלפתי מחברת המונחת דרך קבע ליד מיטתי, וכתבתי את חלומי כל עוד הוא בזיכרוני: בחלומי ראיתי זרעון קורונה עצום וענק שועט בנחישות לעבר כדור הארץ, בתוך הזרעון מונח לו מוגן שבב D.N.A המכיל את תכונות העולם החדש. ראיתי איך כולנו, כל האנושות יחדיו, נשאבת פנימה לבטן כדור הארץ, לרחם של העולם והופכת לתא ביצית אחד. הזרעון הענק פורץ לו וחודר פנימה דרך קליפת העולם אל הביצית שהיא אנחנו עכשיו, אימא אדמה מתעברת להולדת עולם חדש. כולנו, כל האנושות שבעולם, הפכנו לעובר אחד, ותוך כדי התפתחותנו כעובר אנחנו נצרבים בתכונות העולם החדש.

התכונות הנצרבות בנו רצות במהירות האור על מסך ענק מרצדות בירוק בסימנים שאינני יודעת לקרוא אותן אך מרגישה אותן בלב פנימה: כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם – הוטבע! התחשבות והתמזגות בטבע האחד- הוטבע! יש מספיק בשביל כולם – הוטבע! אין מובטלת או מובטל, – הוטבע! צריכה הכרחית ולא יותר מכך –הוטבע! לכולם פנאי וזמן לחינוך, ללימוד להתפתחות בעולם מתוקן – הוטבע! התכונה האחרונה מרצדת ומהבהבת עוד ועוד במסך: "ואהבת לרעך כמוך – זה צו השעה" – אף הוטבע!

בחלומי אני רואה את אימא כדור הארץ מוכנה כבר ללידה, מתיישבת על משבר הלידה ומתוך כדור הארץ מתחיל להיוולד העולם החדש על תכונותיו המוטבעות. פה בנקודה הזאת התעוררתי בחצי קלאץ' וכל מתיי סבבוני בהרגעה: אמי שמערסלת אותי באהבה ואבי המדבר אלי באידיש עסיסית מתובלת בפולנית אריסטוקרטית. ועכשיו כשאני לגמרי ערה אני תוהה: האומנם זה מה שקורה לנו בעולם עכשיו? הטבעה של תכונות העולם החדש?

]]>
אל נא רפא נא לה http://asa-alger.org/2020/07/%d7%90%d7%9c-%d7%a0%d7%90-%d7%a8%d7%a4%d7%90-%d7%a0%d7%90-%d7%9c%d7%94/ Thu, 09 Jul 2020 00:35:00 +0000 http://asa-alger.org/?p=9 "אל נא רפא נא לה" זו התפילה הכי קצרה בתורה. משה מתפלל להצלת אחותו מרים הנגועה בצרעת. אחיו אהרון מקשה ושואל מדוע אחותו ולא הוא ועונה מיד "ולא זכרו ברית אחים מפני ברית הכרותה בינינו שביטלנו ואבדנו את אחותנו ?" (עמוס א – ט) "אמר רבי יעקב, אמר רבי חסידא" "כל המבקש רחמים על חברו אין צורך להזכיר את שמו."

"אל נא רפא נא לה" יכול גם להתייחס לאנושות כולה שמוצאת את עצמה חסרת אונים כואבת ומחכה למזור שואלת מתי זה יגמר כבר ולא מקבלת תשובה. אז בואו ננסה לבוא בהפוכה, אז בואו ננסה לבוא מאהבה.

כללי סדנה מהפכה! (לכאורה מה כבר קרה מה הדבר ששינה לגמרי את חיינו בקבוצה הקטנה?) 1. כולם שווים וחשובים מאוד. 2. הקשבה ותשומת לב. 3. רק מוסיפים. 4. מדברים בקצרה ומהלב.

במעגל כולם שווים

 ישבנו במעגל וניסינו ליישם : כלל ראשון כולם שווים וחשובים מאוד – איך יתכן ומה הצביעות הזאת ויפות הנפש אפילו לוגית זה לא מסתדר!. כלל שני: הקשבה ותשומת לב – איך אפשר? הרי מה שרוצה להגיד בוער לי כבר על הלשון, נו שיגמרו כבר לקשקש, ברור שאני לא יכולה באמת להקשיב כי אני פה חשובה מאוד ורק מה שאני רוצה להגיד חשוב מאוד! אני מתחילה להזיע ולהרגיש ממש רע מ הזה הסיפור ההזוי הזה שנקרא כללי סדנה? כלל שלישי: רק מוסיפים – אני חושבת שכולם מדברים שטויות, חיבת להגיד להם שאני ממש לא מסכימה עם דבריהם! כלל רביעי: מדברים בקצרה ומהלב – אני כבר רותחת מבפנים אולי הגיע הזמן לעוף משם. ובכן בינינו זה נשמע מאוד מוכר וגם מאוד חביב הרי הרגל נעשה טבע שני!

למחרת הגיעו חברים שלא היו יום קודם. נדהמו ושאלו מה נשתנה? ואז גילנו להם את סוד כללי הסדנה. למעלה מעשר שנים אנחנו מתמידים עורכים סדנאות חדשות לבקרים. זה הפך לגולת הכותרת של חיי, להקשיב ולשמוע כל אחד המדבר ומפיק מרגליות והנשמה פורחת לה מהתרגשות כשבסוף הסדנה שואלים אם יש עוד משהו שרוצה להוסיף. ואני מתפללת "אלי, אלי שלא יגמר לעולם"

תפילה עבור רבים  אמיתית כינה ואוהבת, כמו  שלימדו אותי (לקח שנים). היום אני מוסרת אות תפילתי לאנושות, אני מאמינה שהווירוס הזה בא כמו מתנה, מתנה שבאה ללמד אותנו שעולם חדש עומד בפתח, אם רק אם רק נצליח לקיים את חוקי הסדנה.

]]>