אצלנו בפולניה לכל משפט יש משמעות סמויה. כמו שאת הריבים מטאטאים מתחת לשטיח, כך גם בברכות. כשאימא שלי הייתה אומרת לי "שתהיי לי בריאה" הייתי יודעת שאין שום קשר בין הבריאות שלי לכוונה של המשפט… והיום זה אפילו כבר מצחיק אותי… 

האמת, שהמשפט הזה הוא תמצית האגו האנושי. הרי מה המשמעות כשהמשפט הזה נאמר – עשית עכשיו משהו שכל כך לא מתיישב עם ההיגיון שלי, נשמע מופרך מיסודו וכמעט גורם לי ל"התקפת לב" (מילת הקוד של הפולניה לשיטת הרגשי הידועה לשמצה …) שהדבר היחיד שאני יכולה לאחל לך הוא שתהיי לי בריאה כי אני כבר חולה רק מלשמוע על זה. 

אז זהו, שלפעמים אנחנו מכניסים לנו לראש כל מני צורות התנהגות שאמורות להיות "נכונות" ואם משהו לא מתיישב עם הדרך הזו אז זה פשוט לא טוב. קשה לנו לקבל אנשים שמתנהגים בצורה שונה מאיתנו, חושבים אחרת, מתנהלים אחרת ואם זה מישהו שקרוב אלינו אז בכלל תחושת הכעס, הפגיעות, חוסר הקבלה גוברים. 

אבל למה? למה אנחנו חייבים להתנהל כולנו באותה צורה? למה קשה לנו לקבל דרך אחרת שלא תואמת את הדרך שלנו? אם בסופו של דבר כולנו נגיע לאותה תוצאה אבל בדרך אחרת נוכל לשתף אחד את השני ברשמים שלנו. נוכל ללמוד אחד מהשני, לצמוח מהדרך של השני אפילו שלא הלכנו בה. 

במקום להפוך את השונות בינינו להתנצחות או ויכוח חסר תכלית – הדרך של מי נכונה יותר, אנחנו יכולים למנף את השונות בינינו להעשיר את עצמנו. להיות בריא זה לא רק בגוף. להיות בריא מתחיל מהמחשבה. תדמיינו שאנחנו כולנו גוף אחד. רשת קשר אחת. הרי לא ייתכן שהאברים שלנו בגוף יריבו ביניהם מי צודק. כל איבר עושה את מלאכתו בדרך שלו. הלב הרי לא מנסה לשכנע את הכבד שהוא צריך לפעול כמוהו. הוא מקבל אותו ואת הדרך שלו כמו שהם ופועל בהרמוניה איתם. זה מה שנקרא גוף בריא. כולם פועלים בסינרגיה למען בריאות הגוף. אם חלילה איבר יתחיל לריב עם איבר אחר מה שיתפתח בגוף זו מחלה. 

זה מה שקורה לנו, האנשים. כשאנחנו רבים ומתווכחים בינינו אנחנו יוצרים מחלה. מחלה בינינו, בקשר בינינו, שמוביל למלחמות, מוות, מחלות. תכלס, לא חסרים אסונות בעולם. יש מספיק, באמת. גם די מיצינו את העניין הזה. אולי כדאי לנסות לרפא את העולם בדרך אחרת… 

אני מאמינה שהתרופה לכל זה היא קבלה. פשוט קבלה! ללמוד לקבל את האחר למרות שהוא שונה ממני או חושב אחרת ממני. מי אמר שהדרך שלי היא הנכונה? היא בוודאות הנכונה עבורי כי אני בחרתי אותה אבל אולי היא לא נכונה עבורו? אבל אם אני אקבל את האחר כמו שהוא, בלי רצון לשנות, לא יהיה בי יותר הרצון לשנות. תהיה קבלה מוחלטת, הרמוניה מלאה ואז יש סיכוי שהאנושות תחלים מכל תחלואיה… 

תנסו… נכון, זה דורש מאמץ פנימי, אבל כמו שהפולניה שלי הייתה נוהגת לומר לי – אין לא יכולה יש לא רוצה… : -)